|
השמלה הלבנה כבר מזמן,
תלויה לה בלויה בארון
יחד עם החן, השמחה והתשוקה שהיו לי.
הדבר היחיד שתראה על פניי -
שפתון שחור,
מרוח ברשלנות על שפתיי.
הצלליות הצבעוניות, הבשמים הרעננים
נקברו להם תחת ערמות של שפתונים
שחורים.
אז הנה אני פה עומדת למולך
כמו שרצית
כמו שעשית,
ילדת הקיץ של השמש השחורה.
תשרוט חזק עד שארגיש
שהדם יזרום,
כאילו פעם היה חם
תמעך ותוציא כול חלקיק מיותר
אדעך ואנבול אל תוך הקיץ -
של השמש השחורה.
ואז...
עשה אותי לחדשה ואחרת
לפי רצונך. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.