הייתי בן שש או שבע
ואתה היית חרמן
אבא שלי הלך ממני
רציתי שתשחק איתי
ואתה היית חרמן
כשבעטתי אבן לבנה לאורך הרחוב שלך לבד
היית שם עם חברים ושאלת - מה היא עשתה
לך?
וצחקת רשע
והאבן קנתה את ליבך
קשה לי
קשה לי ללעוס וקשה לי לבלוע
קשה לי לצחוק אפילו קשה לי לדבר
כשידונו אותי על עצבותי מה אומר להגנתי
לא בחרתי להסתובב בעולם עם הזין שלך בפה שלי
אל תדאג אל תדאג
לא סיפרתי לאף אחד
תדאג תדאג
סיפרתי לכולם
בואו נביא את הסיפורים שלנו
ונשים אותם בערימה
ונשתין עליהם כמו על מדורה ונשבור
את הקירות שבין החדרים
כשכולם יראו את כולם נשאל למי זה קרה
ושלושה מחמישה ירימו את היד
אני מקווה שגם אתה תהיה שם
גם תרים את שלך מן הסתם
סלחתי לך
(עכשיו תתכופף
זהו תשאר ככה)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|