נחמה צמח / אורגזמה |
אמש, תלתל מראשי נשר,
אתה לא זוכר? זה אתה פראי, וגס
בלילות, בימים אתה מנומס.
חבטת בעכוזי, להדהירני כסער,
שועט בתוכי, שרביטך חד כתער,
אתה הפרש, מכיר כל אבן ושביל
בדרך, אל מעמקיי תוביל.
פשטה באבריי צמרמורת , אימת
אשדיך פרקו בי, ובאתי כמעט,
זורה בעיניך טיפות זוהרות בחשכת
עינוגים, גמרתי, או לא, למי איכפת?
סקס, שקרים,
ופרש אלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|