כמה אפשר? באילו עוד דרכים אבטא את עצמי עד אשר תביני את מה
שיש לי לומר לך? אני לא אוהב אותך! לא אוהב! מעולם לא אהבתי!
הסקס היה טוב?! היה טוב, אז מה?! הסקס היה טוב גם כשרכבתי על
מישהי מהפאב במשך שעתיים ולא ידעתי אפילו את שמה. אז?! היא לא
התלוננה וגם אני לא. היה ברור לשנינו שזה אחלה זיון אבל חתונת
כסף לא תצא מכאן.
ניסיתי, באמת שניסיתי. ניסיתי לומר לך במשך כמה חודשים שאני
רוצה מישהי אחרת. בוגרת יותר, מנוסה יותר. פחות דרמטית. פחות
רדיקאלית. אחת שלא דוחפת ת'אף שלה לכל מקום אפשרי. אחת שלא
מנסה לשנות את התדמית שלי. טוב לי עם משקפיים אז למה שנה שלמה
את מזיינת לי את השכל בקשר לעדשות מגע?! את לא יודעת שאני שונא
להכניס גוף זר לעין.
בפגישה הרביעית שלנו אנחנו שוכבים. אני אפילו התכוונתי ללכת
מוקדם הביתה באותה הפגישה. מחר לומדים ואני מוכרח לישון קצת.
אף פעם לא הבנתי את הסטודנטים האלה שגם עובדים, גם לומדים וגם
יש להם כוח לזיוני הקרקפת של החברות שלהם. "אנחנו לא יוצאים
מספיק! לא עושים מספיק!" נו, מה לעשות, המשכורת בקושי מספיקה
לשכר דירה ואוכל. אפילו ת'אוטו מכרתי. יש גבול, יש גבול והוא
מסומן פלוס גדרות ביטחון, פלוס שומרים, פלוס שדות מוקשים. אני
לא יכול להתפצל לשניים, הטכנולוגיה לא הגיעה לשלב הזה.
אך זה לא זה שהיא לא הבינה, אלא ישנו גם את ההיפך: היא כן
הבינה והיא החליטה לשנות או לקחת בכוח כל מה שאני לא נותן לה
ככה מעצמי. היא תיקח חלקים ממני בכוח אם לא אתן לה מעצמי. ב כ
ו ח ! ! !

בהתחלה היה מאד קשה לכתוב ביד שמאל. אני רגיל לכתוב ביד ימין
כל חיי. זה רבע מאה אני כותב באותה היד ויד שמאל היא בעייתית,
בטח שזה גם מוביל לדיסלקציה. אבל איכשהו התרגלתי. איזו ברירה
אחרת יש לי? את יד ימין היא לקחה לעצמה. היא אמרה שהיא רוצה
חלקים ממני והיא פשוט תנהג בכוח.
אך עדיין לא אמרתי לה שאנחנו הולכים להיפרד. קשה לי. אני לא
רוצה לאכזב אותה אחרי כמעט שנה ביחד. קשה לומר למישהי אחרי פרק
זמן כזה דברים כאלה.
אני לא עושה לה רע, למרות שאני מת להיפטר ממנה. אף פעם לא
אכלתי מהצד... זו דווקא היא שהזדיינה עם החבר הכי טוב שלי, אבל
ממנו היא השיגה רק זיבה ואת שני האגודלים שלו. מגיע לה, מגיע
לו.

אוי, אני ממש לא אוהב את זה. אני באמת חייב להיפרד ממנה. חייב.
היא אמרה שהיא תחזיק בי בכוח ואני לא רוצה שהיא סתם תיעלב ושלא
יהיה לה סיכוי אחר כך בגלל חוסר האמון שלה בגברים.

אני מסתדר לא רע בלי יד ימין ובלי רגל שמאל. לאט מתרגלים
לחסרונות וליתרונות שבדבר. גם אם אחרי שבוע אני מאבד את שאר
הגפיים שלי ואני מחדד את השמיעה בעקבות אובדן העיניים שלי אני
מתרגל לזה. גם אם אאבד את הראש אני אתרגל לזה. העיקר לא לפגוע
בה.