בחדר שרר שקט מוחלט, שלא הראה סימן לרעש ולצחוק ששהו בו כמה
שעות מוקדם יותר. החלטתי ללכת לישון. אפשר לסדר גם בבוקר.
בבוקר התעוררתי מריח הגוויות. קמתי לבדוק מהיכן מגיע הריח.
נכנסתי לחדר וראיתי ערמת גוויות של בלונים שוכבים על הגב.
נועה, ילדת היומולדת של אתמול, שכחה לקחת אותם, או שמא התחמקה
בתרוץ ובטוענה שאין לה מה לעשות איתם, וכי מה לי ולבלונים?
כעת נותרתי אני לבדי עם עשרות גוויות של בלונים שוכבים על הגב,
ערמת כלים מלוכלכים ובדלי סיגריות מעוכים.
נ.ב לנועה:
המון המון מזל-טוב
אבל תבואי בהזדמנות לאסוף את הבלונים...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.