|
אני יותר טוב מ"הם"
"הוא" שני לי ו"הוא" שלישי
ואני רק רוצה ש"הם" ידעו שמבחינתי
תמיד הייתי במקום השלישי
והמקום הראשון היה שייך ל"הוא" השני.
אני עכשיו בראשון ו"הם" מאחוריי.
כנראה ש"הם" הרחק מאחור
או שבעצם לפניי.
והסלון כתמול שלשום.
השוקולד עדיין במקום.
ורק אני זועק אלוהי.
מתי הפכנו ל"הם" ו"אני"
ו"הוא "הראשון ו"הוא" השני?
לאן נעלם ה"אנחנו" ו"אתם"
ואיפה ה"כולנו" ו"כולכם"?
ולמה הייתי צריך לשמוע הדברים
על אודות "אני" ו"אחרים"?
ומדוע כעת ובכזאת עוצמה?
הנה צליל רחוק
אני שומע אותה
היא מתקרבת
האשמה.
זה לא "אני" זה "הם",
אני לוחש באוזניהם.
"בואי אלי אשמה קטנה
שבי אצלי פה בגינה
הלב שלי גדול כל-כך
חיש יכיל הוא גם אותך".
ו"הם" לא ידעו בבוא יום
שיש "אותם" ויש "אותי"
דבר כזה נורא, איום,
יצעד איתי אלי קברי. |
|
|
לא שאני רומז
משהו אבל:
סלוגנים
מתחרז עם
סטלנים
בעוד סלוגן לא
מתחרז עם סטלן.
משמע:
הרוב קובע
וחברותה עדיפה
על בדידותה.
(למרות שיש יותר
מה לעשן, אבל אם
מי תדבר על
סלוגנים? עם
הדמויות
הפקטיביות של
עצמך? זה מוביל
לאנרכיה באישיות
וכאב ראש
בהתנהלות)
ם. ףץךן סטלן
בטלן, מסכם
תקופה במוחו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.