[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פעם, כשהייתי ילד קטן יותר (כי היום אני בן 9 וזה כבר ילד
גדול!), הלכתי עם אמא לחנות צעצועים. ונורא רציתי שהיא תקנה לי
את הבובה הענקית בצורת פו הדוב.
ואז יום אחד אבא חזר הביתה ואמר לאימא שהוא זכה בלוטו. והם
קפצו ושמחו ובכו מאושר. ואני לא הבנתי... איך אפשר לנצח במשחק
קלפים, ועוד לגיל שלי?! אז חשבתי שפשוט אבא כל כך אוהב לשחק
איתי שהוא גם שיחק עם חברים שלו.
כשהלכתי עם אימא לחנות כמה ימים אחרי זה היא אמרה לי שהיום אני
יכול לקבל מה שאני רוצה.
אז ביקשתי:
את הבובה של פו הדוב.
ורובה צעצוע.
ואנשים קטנים עם סוסים מפלסטיק (שהם כמו לגו אבל הם לא).
ומיקרופון - כי אני אוהב לשחק כאילו אני כמו הראש ממלשה ואני
מדבר מול קהל גדול.

ואימא אמרה שנקנה כל דבר בשבוע אחר.

אז בשבוע הראשון קיבלתי את פו הדוב.
שיחקנו ביחד עד שהייתי צריך לצחצח שיניים וללכת לישון.
אני עדיין מאוד אוהב את פו.

בשבוע השני קיבלתי אנשים קטנים עם סוסים מפלסטיק.
ואימא אמרה להיזהר לא לבלוע את הקסדות והחרבות של האנשים
הקטנים, כי זה מסוכן ואני יכול למות!
אהבתי לשחק בזה למרות שאי אפשר להזיז את הרגליים של הסוסים.
אבל עכשיו אני לא משחק בזה כי זה של ילדים קטנים.

בשבוע השלישי קיבלתי רובה צעצוע.
וכשחזרנו מהחנות אבא אמר שהוא צריך ללכת לדבר שנקרא מילואים.
שאלתי אותו מה זה, והוא אמר שהוא הולך להיות בצבא כמה שבועות,
אבל לא לדאוג כי הוא חוזר!
אז שאלתי אותו אם הוא רוצה את הרובה שלי כדי שהוא יוכל
להילחם.
והוא אמר "תודה. אבל אני חושב שאני אשאיר לך את הרובה כדי
שתילחם איתו."

בשבוע שאחרי זה אימא נשארה איתי לבד. והלכנו וקנינו את
המיקרופון.

כמה ימים אחרי זה אבא חזר.
והוא נורא שמח שהגנתי על הבית, ושהייתי באותו זמן ראש ממלשה!

את המיקרופון אני שומר למרות שעכשיו בעיקר אחותי הקטנה תמר
משחקת איתו...

וזהו, קיבלתי כל מה שרציתי.

רק חבל שלפעמים אימא בוכה כשאבא נמצא.
אבל היא שמחה כשהוא הולך למילואים.
והיא תמיד נראית כאילו מישהו מרביץ לה. אז אמרתי לה שאם היא
תרצה לומר לי מי מרביץ לה אני אקח את הרובה הישן שלי ואני אגן
עליה, כי זה מה שאבא אמר לי לעשות.

היום אבא הלך למילואים, ואימא אמרה שהיא הולכת לסידורים וכשהיא
חזרה היא אמרה לי לאסוף את כ-ל הצעצועים שלי ושל תמר ואת כ-ל
הדברים שאני לא רוצה לאבד או להשאיר במקום אחר.
אז ארזתי מהר הכל. אימא לקחה את כולנו לסבתא ואמרה שאבא לא
יבוא לפה כי "אסור לו כרגע".

אני קצת כועס על אימא, כי למה לה מותר להיות איתנו ולאבא
אסור?
אבל לא נורא. כי עכשיו אימא שמחה וצוחקת ויש לה הרבה חברות
וחבר אחד מאוד נחמד בשם שמוליק.
והיא כבר לא נראית כאילו מישהו מרביץ לה.

אבל היא אמרה שהיא לא חושבת ששוב היא תוכל לקנות לי צעצוע כל
שבוע.
מעכשיו רק ביומהולדת או במקרי חירום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידד
למלפפון!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/10/05 14:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר צוק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה