והנה שוב אני יושב בלילה. לילה שמתחבר ללילה שמתחבר ללילה, עד
אינסוף.
אני יושב בסלון הקטן שלנו מול כל הכוכבים, שומע מוסיקה דרך
המחשב, בשקט בשקט, כדי שלא תתעוררי.
נגן האמ-פי-שלושים שלי לואט לי סטיירנגליירז טעים:
The european female is here,
We'll be together for a 1,000 years.
אה, איזה שיר. אם הייתי יכול לבחור שיר אחד שאני יכול להגיד
עליו שהוא כאילו מנשק את האוזן כששומעים אותו - זה השיר הזה.
המוח שלי יורה קדימה פרטי טריוויה לא חשובים. "דה יורופיאן
פימייל" של "החונקים" כלול באלבום המצוין שלהם FELINE, שיצא
ב-1982 ושנפתח עם אחד השירים הגדולים ביותר שאני מכיר בכלל:
Midnight summer dream.
ואז אני מסובב את הכיסא ומביט בך. את כמו חלום קיץ, כמו חתולה
גדולה. כמה שאת יפה כשאת ישנה. כמה שאת ישנה כשאת יפה. שקטה
כמו החושך, מבטיחה כמו סדין השני של הבוקר, שיכסה עוד מעט את
הכוכבים שלי.
אני מנגן את הנקבה האירופית שלי שוב ושוב ושוב. עוצם עיניים.
נרגע
ונותן לקול המחרמן של יו קורנוול לגהץ לי את העצבים, לקפל אותם
בעדינות ולהניח אותם על מדף בארון טוב של שלווה.
איפה רינגו סטאר שייצא לי עכשיו מהאלבום הלבן, וילחש לי את
המילים המרגיעות של לנון:
Good night everybody
everybody in everywhere
Good night |