לעזאזל נראה לי שהתאהבתי... שיט, איזה דפק... עכשיו אני אבכה
לכרית בלילות ללא שינה, אנשוך את השפה כשאסתכל איך היא מדברת
עם אחרים, אשיר שירים תחת החלון, אשים זרי פרחים על סף הדלת,
אכתוב מכתבים אנונימיים עם התוודאות באהבה, אצייר עם גיר על
המדרכה ליד ביתה - "אני אוהב אותך", אביא במתנה דובונים
פרוותיים, בשמים עם ריח של אביב, אלווה הביתה דרך סמטאות
חשוכות, אכיר את אמא שלה ואנהל שיחות לא נחוצות במטבח, אפרוץ
למייל, icq בחיפוש אחר קשרים סודיים, אשתה פחות בירה עם
החברים, אלך לעבודה שמשלמים בה יותר, על מנת שאוכל להסיע אותה
למקומות שהיא תרצה, אלך ואקשיב איך שהיא מתפעלת מציפורים בגן
בוטני, אחרוט על גזע העץ את שמותינו בתוך לב, אסבול שופינג,
אחכה שעות עד שהיא תמדוד חולצה אחת בחנות, אנקה את הדירה לקראת
בואה, אסתכל עליה בבקרים ללא האיפור ואשכנע אותה שהיא הכי יפה
בעולם, אלך לקולנוע לרומנים קיטשיים ונשיים, אזכור את תאריכי
המחזור, הימי הולדת שלה ושל האוגר שלה... זהו, לא אוהב, שתלך
לעזאזל...