השמש מאירה פניה אלי,
שולחת שביבים ומחייכת.
קוראת לי החוצה: די לך, די
לשבת בצד, לא ללכת.
השמש רוצה לחמם את לבי
מקדרות המחשבות הנוגות.
לבדרני, להפנות את עיני
לשושנים בערוגות.
השמש רוצה להפיג צערי,
במראה חוצות בטיול.
ואני ממשיך על יד שולחני
ללטוש שיר כיין צלול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.