לא האמנתי כי יבוא זה היום
עם ארצי אפגש לא רק בחלום
על אדמתה אצעד ברגלי
על שמיה אביט ואני חי
לא האמנתי.
כי תבוא השעה הברוכה, הגדולה
לה ציפיתי כל חיי, כל שנות הגולה
ופחד לא אדע בעד מחשבתי
על ארץ האבות אשר אהבתי
לא האמנתי.
כי אוזני תשמע שפה עברית מכל פה
מזקנים ופעוטות המסיחים זה עם זה
וצלילי מולדת מכל רחבי המדינה
ואיש לא מפריע לקולות הרינה
לא האמנתי.
כי עיניי תראנה בתי כנסת רבים
יפים, זוהרים בזיו ילדים וסבים
ומכל ישותם טוהר חיים רועף
כטל משמים, כברכת אב ללב,
לא האמנתי.
והנה עליתי, לא הכל עוד ראיתי
אתרים קדושים עוד לא חזיתי
אך על אדמתי כבר עומדות רגלי
וברוך השם, גם זה לי כבר די. |
