18.9.01 (פסטיבל בראשית.. אחח הפאנן..)
ישנים, מרוחקים
שנינו על שטיח מלא זרדים
אני מתעוררת
לא מבינה איפה אני
ואז רואה אותך פה לידי
חיוך ומבט של שמחה
ואז בא העצב,
חוזרת ההבנה.
מסתכלת, בוהה
רוצה לזכור כל פרט ופרט
כל נמש
כל שערה
כל צלקת
וכל נשימה
מנסה לקלוט מבט
אבל אפילו את זה אתה כבר לא יכול לעשות
מנסה לדבר, מנסה להגיד
אבל גם את זה אתה בכלל לא מבין
שומר על החומה
שומר על המרחק
שאף אחד לא ידע
שאף אחד לא יתקרב
ומה שאני רוצה זה רק חיבוק אוהב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.