עזבי אותך מן המילים היפות
אשר כתבתי לך מרחוק;
לו באת הלום
הייתי רק אומר לך: "שלום"
וכל השאר היה כבר נגזר
משחוק המבט.
אם מאומה לא נאמר
אך שנינו נבין מיד,
משיחת מבטים ועדנת מגעים,
את טוהר הרגש וזוהר הרגעים -
מוטב שנאזין לחדווה כאילמים
ולא נחנוט משב הרגשות בקליפות דיבורים.
כך, פשוט, יד ביד,
רק פיתקת מבט נשלח
וכבר נימת לב סמויה תרעד;
כל הגה יהיה לשווא.
כך בחרש, בשקט התחושה
יטוו הלבבות, דרכם, אל מקדש האהבה.
ובהיות המקדש עומד על כנו -
תהא האדמה סביבנו מזמרת בקול,
השמיים ירונו מעל,
הנחלים יפכו המייתם
והרוח תהמה שירתה
כצליל הולם לבנו במנגינתו האדירה.
08/08/05 © |
