הלילה
אין לנו אלוהים
את תהיי נסיכה, ואני פשוט אהיה
את תבואי, את תבואי כמו שאני ארצה אותך
(כי אני יודעת שלא באמת תחזרי כמו פעם)
תציתי סיגריה
ותספרי לי על סמים, וחתכים ורוע וכדורים
תספרי לי כמו פעם
על טיפוס של אמצע הלילה על הגג
באמת רצית לקפוץ?
אני אהנהן בראש שלי
כאילו אני יודעת בדיוק על מה את מדברת
האמת היא שלא
העולם הזה של הזיות כבר קטן מדי להכיל אותי
עכשיו אני רק שתיקות
"אז מה איתך? עדיין תלמידה טובה? עדיין
הילדה
שכולם
רוצים?"
אני אחייך חיוך של אי נעימות כמו תמיד,
מה כבר יש לומר, אין לימודים יותר
אין ריכוז
כולי רק טשטוש אחד גדול
שמנסה לקום על הרגליים
לספר לך איך ניסיתי למצוא תשובות?
ללכת יחפה על הקצה של הכל
תמיד היה הצד החזק שלך
ולי היה פחד גבהים
הרי זה לא שאנחנו ממציאים פה את הגלגל
את תצחקי צחוק עייף ותחבקי אותי
ואז תתנצלי ותגידי שהתרופות גורמות לך לרגשות מוגזמים
אני אגיד לך שזה בסדר
אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי
שתרגישי מוגנת פה איתי
את מבינה
אני לא מרגישה פה מוגנת
נמאס לי להכאיב לכולם
נמאס לי מהסיוטים שמובילים  ל...
לילות לבנים
נמאס לי משאלות
אני פשוט אקשיב לך וארדם עם הקול היפה שלך
אני לא אשמע את הצרידות של השנים
ואעצום את עיני מלראות מה התרופות עוללו לגוף שלך
את מבינה יפה
יש לי היסטוריה ארוכה של התעלמות מהפצעים של האנשים הכי
אהובים
בשבילי
זה משחק ילדים
בדמיון שלי אנחנו שוב נהיה ילדות קטנות
ואוהבים אותי שוב
ואנחנו משחקות בחצר האחורית של הבית שלך
ואני ישנה אצלך וחיה אצלך
ומתגלגלת עם הכלבה שלך בגינה
אצלי בראש אנחנו רק משחקות
את משחקת בבית משוגעים
אני משחקת בשאלות
כשאת תלחשי לי שהחיים שלך שרופים
אני אגיד לך שאת הכי מיוחדת
אני אגיד לך שתמיד היית
זוכרת איך היית רוקדת?
זוכרת איך כל הבנים רצו להיות שלך?
זוכרת?
היה לך קול יפהפה וידעת לנגן והיית כל כך חכמה
אנחנו נלך לישון ו...
אני אשכב מכורבלת בתוך עצמי עם אגודל בפה ואדמיין שאני ילדה

ולא יישאר לי אלא לקוות שחלק מזה יידבק גם בך.

פעם הייתי שומעת שירים
וצועקת את השם שלו
משחקת באש
ונשרפת עד העצם
נותנת לחושך להיכנס לי לוורידים
ובוהה לתהום הזו הרבה יותר מדי זמן
אנשים נשברו בכל מקום - מתו או נפערו
ולי הכל נראה יפה וסהרורי
רציתי ללכוד משהו שהיה טוב בהרבה מכדי להיות אמיתי
והייתי האויבת הגדולה ביותר של עצמי
זה מוזר
אבל עכשיו אני עושה ת'דברים האלה
שפחדתי
ומרגישה שוב שלמה.