ארבל הכרמלי / ביום בואה |
לב דועך פגש אהבה תמימה, נפש בודדה המתפתלת בנפתולי עצמה פגשה במבט המאמין בה כל-כך, נשמה הומיה לרגע התגלות בתפילה מצאה לב שהופקד בידה, גוף רעב יקד מתשוקה אשר התפרצה אל מול דמותה; הלב המתלקח אסיר אמון ללבה והגוף המשתוקק שבוי בידי גופה. 08/08/05 © |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|