ארבל הכרמלי / ביום בואה |
לב דועך פגש אהבה תמימה,
נפש בודדה המתפתלת בנפתולי עצמה
פגשה במבט המאמין בה כל-כך,
נשמה הומיה לרגע התגלות בתפילה
מצאה לב שהופקד בידה,
גוף רעב יקד מתשוקה
אשר התפרצה אל מול דמותה;
הלב המתלקח אסיר אמון ללבה
והגוף המשתוקק שבוי בידי גופה.
08/08/05 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|