מכורבלים אחד בתוך השני, אחד בתוך עצמו.
מתחבאים מהקור, מוצאים מקום למחשבה
אחד קורא, אחד מבשל
קבוצה קטנה גומעת קול סיפור.
הכל בתוך פנים חוץ קסום כזה של בית.
הקולות מתערבבים בצחקוקים מן הפינה ומילמולי סיפור.
הריח מתבשל לו בכיריים.
רגוע כאן בלב היער, מקום כל כך רחוק, אך בית.
מהול בדאגה על בית, על מחר שנאלץ ומאלץ עצמו לדחוק את כל
המחשבות.
הצלחת על שולחן, הבטן מחכה לשובע
מחייכים אליי מכל עבר, בלי צביעות.
מפות של מחר פרוסות ליד, בודקות דרך חדשה אל הפסגה.
קבוצות קבוצות של אנשים, אחים, מסתובבים סביבי.
רואה אחד או שניים, לפעמים כל כך לבד
אך לא פוחדת. |