טל שוורץ / זרע העצב |
ואני מסתכל מבחוץ על הגן שלי.
שומם ומנוכר.
צמחת ולבלבת, והיית לפרח תפארת
של הערמה והמשחק.
יום אחד הגעתי, ולא היית.
נצמדתי לברזלים של גדר הגן,
והסתכלתי על העשבים השוטים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|