ליטל מימון / שתיקות כבר שתקתי |
דמעות כבר השלתי
חיוך כבר לבשתי ושוב נמחק
עכשיו הזמן שלי מתחיל
להפיל ולהשיל רגשי אשמה
רגשי רעה
לובשת שמלת אהבות ושמחות
נוסעת מעבר לים
לא באמת, סתם, ככה סתם
צחוק מתפרץ כתינוק הנולד
ושיר מזמר מסביבי כל הזמן
כי ימים עצובים הלכו מכאן
נשאר לי רק בית ריק מאדם
לא, לא עצוב כלל וכלל
אנשים שנסעו להנות אי שם.
אני אהנה לי כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|