|
אני
לא רוצה
לכתוב עליך
ובניגוד לרצוני
הן שוב באות
אותן מילים שקימטת
לכדור נייר מלא פינות חדות
אני רוצה לפזר את
אפר הזכרון שנותר ממך
בנשיבת רוחות קרות
שתהא זו נשמתך
ולא שלי
שנחבטת
בין סמטאות לחות
את המילים האמיתיות
לא אמרתי לך
ולא אומר עוד
הן הולכות ומתרחקות
כמו כפות ידינו
שנפרדות
לנסיך-לשעבר |
|
|
סתם ככה,
לעמוד מול
הטיפות הקרות
ששוכבות בנחת על
העלה ומתנדנדות
ברוח
ולקנא...
מארב 60 ואדי
סלוקי, 22
באפריל 1998
כיתת נ"חל מוצנח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.