על אבן מכה המטר בלי הפסק
פני שמיים עגמומיות אפורה
העץ בלי זלזל זקוף כמו מת
עצר העולם בדממה
אוויר קר צלול, צערו רב מאוד
רשרוש של הדשא שכהה צבעו
הרכין את ראשו הדרדר בכבוד
מתאבל העולם לבדו
הולכים אנשים בלי לדעת לאן
הד של אלפי צעדים במרחק
אנה ואנה לשם ולכאן
הבטון שמתחת הולך ונסדק
והם מסתכלים אך אחר לא רואים
והם השומעים אך אינם מקשיבים
והם לוחשים אך יוצאים מלמולים
בני אדם-אדישים, לא יודעים
לא ורד אחד, לא מילת הקדשה
יבשות העיניים, מתוכן ריקות
אין מחשבה
אין דמעות
וכמו בחיי גם בקיברי
שוכב בצללים רק לבדי
בבדידותי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.