בקלות בלתי נסבלת ויתרתי על עצמי
ולך נתתי את כל היותי-
ככלבלב נאמן, הלכתי אחרי אדוני.
מובלת, מסונוורת מאמון חסר ספקות,
כך נפלתי בכאב-
לא צפיתי את הבאות.

את גופי הענקתי לך
כאילו לא שלי היה.
את נפשי טמנתי בידך-
מאמינה ששם היא בטוחה.
את המפתח לליבי לקחת
ואותי בחוץ שכחת.
נעלת.

העיניים יבשו זה מכבר,
לא עוד בוכה.
לא בשבילך.
באותה הקלות אשבור את ידך,
אשחרר את נפשי מאחיזתך.
ואני, כבר לא רועדת מקור,
אפתח שוב את הדלת,
ואחזור.