במסלול מוכר, בשיח מלבלב
שם טבוע שמי שרשמתי בעצמי.
עלעלים מתנודדים בו כמו בראש צמרת של עץ.
להיכן שתזרקו מבט יש צבעים,
יש חן יש אור וחיים חדשים.
הדרך אל האושר מוסתרת
ולפעמים קשה לפענוח.
היא קשוחה לפעמים, ואי אפשר לראותה.
אך דבר בתוך גופי מצא אותה,
שולח תדר למסלול ששם
פעם רגלי רעדו בגלל אותה פרידה.
נמשך גופי ולבי כמגנט לברזל,
לכח אשר לא מובן כח שיוצא מבפנים.
אני צריכה להיות חזקה בתוכי
אני צריכה ללמוד כבר בעבר זה קרה.
דרך זו שרגלי לא פעם הונחה
היא תמיד דרך מחודשת, ומלהיבה.
אני חייבת זאת לנשמתי הנודדת.
ולשמחת ליבי הכואב עכשיו...
לא תידמע לא עוד תכאב, רק שמחה תהייה
רק אושר וחיוך שיונח על שפתיי.
כל זאת מאחלת אני לי,
הפעם רק לעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.