כיביתי את האור, השתחלתי לתוך המיטה והרגשתי איך כל הדאגות
ממני נשכחות. כמו בסרט רומנטי דביק חשתי שרק הוא ואני היחידים
שנושמים ביחד באותו קצב.
אצבעותיו החלו לנוע על עורי החשוף, כל כך בקלילות עד כי לא
חשתי בנגיעותיו. עצם המחשבה שהיצור המיני הזה נוגע בי העבירה
רטט פנימי בגופי.
הרגשתי בטוחה בזרועותיו כאילו אני מכירה אותו שנים. ניסיתי
לחשוב מדוע זה כך, אך שוב נגיעותיו המרופרפות קטעו את מחשבותי.
רציתי לאבד שליטה, כלומר להתפרץ, אבל משהו עצר אותי. אולי זו
המחשבה שאני עלולה לפרש את המעשים המיניים כמשהו יותר משמעותי.
יתכן ורציתי לבדוק היכן שוב הוא יגע בי, אולי יפתיע אותי ויקח
אותי בזרועותיו אל העולם שכל כך כמהה אני להיכנס אליו.
הבנתי שהוא לא יפתיע. תנועותיו היו זהות ולא השתנו למשך זמן
מה. החלטתי לפעול בזהירות.
זזתי כבדרך אגב לכיוונו ושפתינו נפגשו כאילו במקרה ונמשכו אלו
לאלו כמגנט. באותו רגע מחשבותי התמקדו בדבר אחד: לבטל כל
אפשרות לרגש.
ברגע שאילצתי את מחשבותי להתמקד באורגזמה נעימה הוא הפתיע אותי
והשיל מעליי את כל בגדיי ללא כל היסוס. ההחלטיות שלו רק הגבירה
את עוצמת החריקות שהתפרצו ממיטתי.
הוא נישק את בטני ומהר מאוד הגיע לאזור המתבקש. לשונו נגעה
בזהירות מוזרה כמו אורח, מהסס בכניסה. לאחר כמה שניות, לשונו
התמתקמה בבית, והודיעה לי להתרכז ולהתענג.
גנחתי בשקט. לא שיערתי שיש אנשים כמוהו הכמהים אך ורק לעינוגי
באותו רגע נתון. לאט לאט הוא ליקק בלשונו הלחה את רגלי ועלה אל
שפתיי ברגע זה הרגשתי שאם לא ארגיש אותו בפנים, אתפוצץ.
ניצלתי את ההזדמנות וניגשתי למגירה. שלפתי קונדום במהירות
מחושבת וליקקתי את איברו בציפיה לבאות.
עליתי מעליו ואז התחלתי להבין כמה חסרי ניסיון היו הגברים
ששכבתי איתם עד היום, באופן יחסי לאיש ששוכב תחתי.
גילגלתי אותו כך שאהיה למטה וכמעט שלא שלטתי באנקות עונג
שהוצאתי מפי.
הוא חדר בכזו עדינות ועם זאת בכזו אימפולסיביות שלא היה לי
אפילו מתי לחשוש שמה ישמעו אותי בחדרי הבית השונים.
כשגמרתי, לא האמנתי. לפני שהספקתי לא להאמין לחלוטין - גמרתי
שוב.
ביקשתי שיפסיק לרגע רק כדי לעכל את מה שקרה, הרי לא כל יום
בחורה בגילי פוגשת איש עם עוצמות מיניות כאלו.
הוא הפסיק. נשמתי נשימה קצרה אחת ופתאום, בלי שום אזהרה, הוא
המשיך. בפעם השלישית והאחרונה גופי רעד מעונג והוא שאל אם
גמרתי. המילים לא יצאו. סימנתי לו עם אצבעותיי את הסיפרה שלוש
והוא הבין וביקש הפסקה קטנה. אני מצידי מסופקת לחלוטין כך
שלישון בזרועותיו הייתה אופציה מתבקשת.
"אני מדליק סיגריה, טוב? רוצה גם?" הוא שאל בזהירות ג'נטלמנית
דביקה ואני רק חייכתי והנהנתי. לרגע שכחתי שסיגריות קיימות
והוא העיר אותי בשנייה הזאת למציאות המעושנת.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.