[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אודי בקר
/
משוש חייו

עומרי ונעמה כבר ביחד חצי שנה, והיא משוש חייו. והיא שונאת
שהוא אומר לה את זה.

עומרי שוחרר משירות צבאי על רקע בריאותי- אלרגיה חמורה למקקים.
עכשיו הוא מנהל משמרת במקדונלד'ס. נעמה הגדולה ממנו בשנתיים
שירתה בקריה ועכשיו היא בדרך לתואר ראשון בביולוגיה,
אוניברסיטת ת"א. הם כל כך חמודים ביחד, עומרי עם הגזרה הצנומה
וזקן התיש, נעמה שמגיעה לו עד החזה נשענת עליו בעוד הוא נשען
על הקיר ומחבק אותה, ידיו אוחזות את צדי בטנה, קצת למעלה, קצת
למטה. ראשו נשען על ראשה, נח על תלתליה, שניהם מביטים קדימה
בשתיקה, סופגים אחד את מהותו של השני. זוג ניגודים מושלמים
שמשלימים זה את זו- הוא אוהב את החוף והים, היא את הרחובות
הסואנים. הוא את ג'יימס בראון, הכלב שלו, והיא את קינג, הסיאמי
שלה. הוא רומנטיקן בנשמה, נאיבי ונוסטלגי, היא ציניקנית בגרוש,
עם הומור שחור ואהבה כנה לשירה מודרנית. היא חושבת שהוא מדהים,
הוא מטורף עליה, לחלוטין.

אחרי הכל, היא משוש חייו. היא שונאת שהוא קורא לה ככה.

פעם הם עוד היו הולכים למסיבות ביחד, אבל זה כבר השתנה.
"משושים יש רק לחרקים", זה מה שהיא הייתה אומרת לו. עכשיו היא
כבר הפסיקה. היא הייתה גם באה לראות אותו משחק כדורסל עם
החבר'ה ומנצח את כולם. בסוף הייתה קמה, מושיטה לו בחיוך גדול
מגבת ובקבוק מים והם היו הולכים מחובקים בחזרה אליה. היא בכלל
לא אוהבת כדורסל. היום הוא כבר לא מגיע למשחקים והיא לא גרה שם
בכלל יותר. היא חזרה הביתה להרצליה, אל חיק ההורים, הבית הנקי
והמצוחצח שגדלה בו. היא מוכרחה את הניקיון הזה עכשיו, בלעדיו
היא לגמרי משתגעת. החלונות לא פתוחים יותר, רק אוויר ממוזג,
מסונן וממוחזר. הכל לבן מסביב, לבן, נקי, מצוחצח ומחוטא. בשבוע
שהם גרו יחד הוא מאוד הקפיד על הניקיון. מאוד. היא עזרה לו ככל
שיכלה, טאטאה, שטפה, חיטאה, הכל בחצי חיוך. לפעמים הם היו
מפסיקים ומוצאים עצמם על הרצפה, מדגדגים אחד את השני למוות,
מתפוצצים מצחוק, לא עוברים למיטה אפילו.

אפילו זה לא עזר לו בסוף, כשאכל קערת דגנים. קופסת הקורנפלקס
הייתה שם כבר חודש, אבל היא לא חשבה על זה אפילו. לפי הרופא
הוא כנראה כלל לא שם לב, אכל את המקק בכף מקרית בעודו עובר על
עמוד הספורט. תגובת דרכי הנשימה שלו לחשפה כל כך עוצמתית
לאלרגן הייתה מיידית וקטלנית- עד שנחנק למוות, פחות מדקה לאחר
מכן, לבד, הוא כלל לא יכל לצעוק, לקרוא לעזרה. היא הייתה
בשיעור באותו זמן, לומדת על מערכת החיסון ומפהקת, מחכה לחזור
הביתה. אלו תמיד היו המקקים. לו לא היה אכפת. היא שנאה את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קראתי עכשיו את
הסלוגן של אחת
שרוצה להשאיר את
חותמה דרך המחשב
של הבעלים שלי
על פני האדמה,
וביני לבין
עצמי- אני מודה,
שבמחשב של גן
עדן יש מסנן.


שפרירית, שניסתה
להתעופף אבל
רגלה נתקעה
במשהו והאור
שבתחת שלה נדלק
ועכשיו כולם
יודעים שהיא
מפורסמת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/02 21:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אודי בקר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה