|
ואותך אנוכי מבקשת, היכן
נפרדו דרכי האכזב?
זה הלכת מכבר, ואשא את עיני -
את ארצי כילה הרעב.
הבט - כותונת לילי הוכתמה
בדם השעיר והאות
ובקסת אין מים, רק דמע וצור
נכאים וצרי ולוט.
פתור חלומי, כוכביי דועכים
אלומות הן לך נקצרו
ושיירת אובד מתהלכת דומם
אמכר - בנפשי סחרו.
התר אסוריי! אזעק, אך שכחת
נותרו חזיונות רחוקים
מדי ערב מלא את כוסי תרעלה
והיה לי לשר המשקים.
ואבך - הוציאו כל איש מעליי!
המליצה בינותינו דנה
אז ידעתי כי לא עליך, כי אם
עלי היו כולנה.
אשכולות ענבים הבשילו, גוועו
הכירני! מצאתיך ובאתי!
ויידום יעקב ודבר לא יסף -
הן אני כבר טרוף טורפתי. |
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.