אני האש, הסופה, הדממה
החול בעינים, הסכין הקרה
עופרת יצוקה שצמודה לגרון
אני התהום
האפלה והחושך, בלי מזור
מטהרת ומתיכה, הורסת ומכלה
משאירה סימני אש, וערפל ותוגה.
אני עוצמת הפלדה
הרעל המשתק, התחינה
אני תזמורת צורמת ללא מנגינה
מסוף העולם אותי גררו-
אני האדמה הקפואה.
האחות החורגת של התפילה
התהילה לא נגעה בי,
השנאה גם כן.
זו אני בין רסיסי המראה
השקט, הכלום, האין
אני הסחף של המחשבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.