|
קול
והרוח עולה מהים
אל
המקום היפה בעולם
שיר
מנגן במיתר מיוסר
את הרגע הזה שנשאר
כך ישאר
קול
לחישה מתוקה מכאב
צליל
לו לעד לא ארצה לסרב
לא
לכבות בי את מה שבלב
והרגע הזה לא עוזב
כך ישאר
נוגעת במשהו אמיתי
כשאתה איתי
איתך שבניתי את ביתי
כשאתה איתי, כאן בנשמתי
אור
שעולה ונפרש לעיני
שוב
מציירת תמונה מחיי
רק עוד דמעה שזלגה על פני
אל החום בידך נאספה
כך ישאר
כבר
המסך נאסף לשקיעה
כאן
נשמה שמכבר יגעה
כל החומות שנפלו לשעה
מפזרות אבנים על החוף
כך ישאר
שם
לו יכולנו לשמור את הכל
אז
כשבנינו ארמון על החול
לא, לא אוכל לאחוז באתמול
אבל הוא נאחז בתוכי
כך יישאר |
|
|
תגידו ,אם יש
סטריאוטיפים על
סטריאוטיפים, אז
הסטריאוטיפים הם
סטריאוטיפים או
סטריאוטיפים על
סטריאוטיפים?
אדם מבולבל מאוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.