הילה :: היי חבר'ה, חבל לי שאנחנו מאחרים כבר בחצי
שעה.
אני לא אומרת את זה בלשון ביקורת אלא כי אתם מאוד חשובים לי.
ואם אתם רוצים להצליח זה דורש הרבה רצינות.
אני בטוחה שזה קיים בכל אחד ואחת מכם, אז פה זה המקום להוכיח
זאת.
היום לירון לא תנהל את הישיבה כי הנושא שאני עומדת להציג
בפייכם הוא נושא רחב שלצערי ללירון אין עדיין מספיק מידע
בנושא.
לפני שנתחיל שמעתי שיש לכם כמה שאלות כלפי, אז קדימה...

ניב: אה כן, להילה נשבר מקל הסנוקר, ונמאס לנו שיש לנו
מעט ערוצים אנחנו רוצים ממיר ובכלל הגיע הזמן להחליף טלוויזיה
לגדולה יותר "29 זה לא מספיק, ואני בכלל לא מבין למה הרחיקו לי
את בית הנוער, אני חושב שצריך לעשות הסעה לחבר'ה מהבתים ולהביא
אותם לכאן, זה ממש רחוק.

הדר: הוא צודק אני גרה לידו וזה 10 דקות הליכה!
ולא תמיד אבא או אמא מוכנים לתת לי את המכונית שלהם, והילה לא
כל יום הם בחו"ל שאני יכולה לקחת להם את האוטו מבלי שהם
ירגישו, את רוצה שאני אבוא רק פעם בחודש?!

הילה : OK חבר'ה יש תקציב מסוים שאנחנו משתמשים בו,
אנחנו לא יכולים להשקיע את כל התקציב שלנו בממיר או במסך
טלוויזיה.
ובקשר להסעות, מה קורה אתכם?
תילכו קצת ברגל זה טוב לבריאות...
ובאמת שמדובר בכמה דקות של הליכה, אנחנו צריכים לשמור את הכסף
למטרות אחרות, יותר משמעותיות כמו, למשל פקוייקטים למען הנוער
והקהילה, לשם כך קיימת מועצת הנוער שלנו.
אנחנו אמורים לשמש כמיצגי הנוער ומטרתינו לדאוג ולעזור לנוער
ולקהילה.
ובקשר למקל סנוקר קודם תסבירו לי איך הוא נשבר ואז נחשוב על
פיתרון.
טוב אני רוצה שנחזור לנושא שלנו, שהוא יום חוק ההזנה.

ירון : שניה, מה זה אומר? שאפשר לשמוע מוסיקה חזקה גם
אחרי 12... מצוין זה מעולה חבר'ה נעשה אצלי מסיבות בבריכה או
בגינה יהיה דייף אני בעד!

הילה: ירון מותק לא מדובר בלהאזין במוסיקה אלא בהזנה של
אוכל.

כולם : אההה.

ניב : אבל איך זה קשור אלינו?!

הילה אני אסביר. רוצה לספר לכם על הצעת חוק, ואיך היא
קשורה אלינו, את רעיון החוק,  מאיפה הגיעו אליו ואיך אנחנו
יכולים לפעול כדי לעזור להצעת החוק שתעבור בכנסת.
כפי שאתם יודעים קיימים פערים חברתיים בחברה הישראלית, יש
אנשים שאוכלים כל יום במסעדות ויש כאלה שאין להם מה לאכול.
חוק ההזנה הוא חוק  סוציאלי, חוק חברתי, מדיני ושיווני שמהותו
לנסות לעזור לחלשים ולנסות לצמצם את הפערים החברתים והרגשיים.
בהצעת חוק מבודר על יום לימודים יותר ארוך והזנה של לפחות
ארוחה אחת חמה ומזינה בבתי הספר.

כולם : יום לימודים ארוך?!?!?
ממה לא!!!

הילה : תקשיבו, החוק הזה עונה על המצוקות של האנשים
האלה.
ההורים יוכלו לעבוד יותר ואז המצב הכללי שלם ישתפר והילדים
יהיו במסגרת חינוכית ולא ברחוב ובנוסף הם מקבלים תזונה נכונה
ומזינה, וגם זה מקל על אחת המצוקות של ההורים.

ניב : אוי, נו הילה תהיי מציאותית זה עולה המון כסף
לעשות דבר כזה והמדינה לא תעשה את זה.

הילה : ניב, אם החוק יעבור המדינה תשלם ובנוסף יש מספיק
גופים שמוכנים לתרום לפרוייקט הזה, אל תשכח שבעלי היכולת ישלמו
תשלום נוסף בשכר הלימוד בתחילת השנה, ככה שכולם אוכלים  ואיש
לא יודע מי מהתלמידים מצבו הכלכלי טוב או רע.
זה הרעיון בעזרה הדדית לעזור לחלשים מבלי לתת להם הרגשה של
נזקקים.
כל מה שעלינו לעשות, זה ללכת למקומות מרכזיים ולהחתים אנשים על
עצומה חברתית בעד חוק ההזנה שתועבר לכנסת. זה הכל!

אילת : אבל... הילה אני לא בטוחה שאבא שלי יסכים לדבר
כזה, אני לא חושבת שאני יכולה לעזור בפרויקט הזה.

ניב : מה קשור אבא שלך, אנחנו לא רוצים את זה בכלל, לא
רוצה הזנה ולא כלום, אני אוכל כל יום במקדונלס וטוב לי ככה.
ההורים שלי תורמים המון כסף כל הזמן, אבל אני ממש לא מוכל
לסבול בבית ספר ולהישאר עד שעות מאוחרות בגלל כמה רעבים.

(הילה חולמת בהקיץ)

מרים : (מגיעה בריצה אל השולחן ) הילה, נשאר משהו?
הילה : 3 עגבניות ופסטה אחת.
מרים : איך נגמר כל כך מהר, רק 9 בבוקר?
הילה : משבוע לשבוע כמות האנשים עולה, ומספר האנשים
שתורמים או רוצים לעזור קטן.
מרים : אבל הילה, אני לא יודעת מה לעשות?
אני רוצה לגדל את הילדים שלי בכבוד ופשוט אין לי יכולת, אבא
שלהם עזב אתי ובכלל לא עוזר לי, לא האמנתי שאני לא אוכל לעשות
קבלת שבת בלי חלה, בחיים לא ידעתי שאני אגיע למצב כזה, ועוד
כשאני מחפשת עבודה בלי סוף ועושה באמת הכל כדי שהילדים שלי לא
ירגישו מסכנים... אבל אפילו חלה אין לי לתת להם איפלו חלה!!!
הילה אני באמת מצטערת שאני צועקת דווקא עליך ומדברת על זה איתך
ובעיקר שזה לא קשור אלייך כי את באמת עושה עבודת קודש (מדברת
בהתרגשות מרובה).
הילה : יקירתי אני פה כדי לשמוע אותך ולעשות מה שאני
יכולה, מרים אני כבר חוזרת תישארי פה (עוברות 5 דקות והילה
חוזרת עם חלה בידה).
מרים : (בוכה) הילה באמת לא היית צריכה.
הילה :אני עושה מה שאני יכולה, אנא ממך קחי את השי
הקטן הזה הוא בשבילך.
מרים : תודה! ו... אני רוצה להגיד לך, העולם הוא טוב
כשאת עושה טוב, אני בטוחה שהטוב יחזור אלייך אם לא ימני לפחות
מאלוהים.

ירון : הילה... הילה!!!

הילה : כן... אני אתכם...

לירון : ניב... זה לא יפה! (צוחקת) וחוץ מזה הילה - יש
לו חוגים ורכיבה על סוסים וגם מועצת נוער! הילה אנחנו לא רוצים
לוותר על מועצת נוער, נכון חבר'ה?.

הילה : אבל מה הטעם במועצת נוער שלא מקשיבה לקהילה
סביבה, נכון שהמצב הכללי  בראש פינה לא קשה במיוחד אבל 10 דקות
של הליכה מכם קיימת חצור הגלילית , הרי יש לכם חברים משם ,
נכון שיש בחצור נוער במצוקה. יש בכל הארץ, והם צריכים קצת
עזרה, אז למה שלא ניתן להם קצת יד?

ניב : הילה אנחנו רוצים לעשות למען נוער וקהילת ראש
פינה! יש הרבה דברים עצובים בעולם, היתה שואה, למישהו זה
משנה?
אז גם לי זה לא משנה יותר מדי, כמו שאבא שלי אומר "כל אחד אוכל
מה שהוא מכין".

הילה : אני מסכימה שכל אחד צריך לקחת אחריות על המעשים
שלו אבל... ניב יש כאלה שאין להם בסיס ואין להם משהו אחר לאכול
אם בכלל יש להם מה לאכול...

ניב : טוב הילה, אני אהיה בוטה. לא אכפת לי מהם, לא
אכפת לי מה קורה שם, לי טוב ולחברים שלי טוב וזה מה שמשנה לי,
ואני בטוח שההורים של כלום פה לא יסכימו שכספי המדינה ילכו
לאוכל מאשר לתעשיה או לצבא. אני מכיר את ההורים שלי ואני מאמין
שככה גם ההורים של כולם כאן.

כולם: צודק.

הילה : אז למה אתם פה?
האם אתם הולכים בזרם של ההורים שלכם או שאתם כאן כדי לשנות את
המצב שאנו חיים בו?
אתם נציגי הנוער!
כי פה זה לא ישיבת הורים אלא ישיבת נוער שחושב ודואג.

ניב : הילה, אנחנו רוצים סופרלנד, טיולים, מסיבות. זה
מה שאנחנו דואגים לו וזה מה שהנוער בראש פינה רוצה.
הילה יקירתי אל תיפגעי, זה נחמד שיש אנשים כמוך אבל כל אחד
צריך לדאוג לעצמו. אלה החיים צריך להיות ריאליים...
(ניב מתקרב ברצון לחבק את הילה)

לירון : אז חבר'ה תחשבו על דברים חדשים ומגניבים לשבוע
הבא...
אהה הילה, תצטרכי לנהל את הישיבה גם בפעם הבאה פשוט כי אני
הולכת עם אמא למספרה וזה נורא חשוב...

ניב : טוב זזנו, ביי הילה.