עוד יללה מפיך נשמעת,
איך את הולכת איך את חוזרת,
לא יורדות מלבך אבנים,
מצטברת חומה של שנים.
ואיך את לא מוותרת.
מקיפה עצמך קהל ונבהלת,
עושה עצמך מבינה, לא שואלת...
איך הוא לא רוצה בך יותר?
ואיך הימים מתארכים?
היין כבר לא משכר, משקר!
מחפשת במקומות אחרים.

רוצה את מה שלא יבוא יותר,
איך את מחפשת ואיך לא מוצאת.
מעגל פתוח שעוד לא נסגר,
ולעולם לא ייסגר, זה נגמר!
ואיך את לא מוותרת.
עוטה עצמך שכבות, שכבות,
רק שלא יצליחו לראות,
איך שקר על שקר אחר מחפה,
ואיך הראש מסתחרר.
הזמן לא מרפא, לא מרפה!
מחפשת משהו חזק יותר.

יללות של לילה צועקת,
איך מכפרת ואיך את חוטאת.
אגלי מלח נאספות מעינייך,
וקמטים מתחילים על פנייך.
ואיך את לא מוותרת.
בארבע קירות את נכנסת,
שלא יבחינו מה מחפשת,
איך הלילות הולכים לאיבוד,
ואיך השחר מאחר להגיע.
כל הביחד הזה כבר לחוד,
ושום דבר כבר לא משפיע.

ואת עוד לא מוותרת...