[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא הלכה בין פסי הרכבת,
רגליה נוגעות לא נוגעות באספלט,
כמו פחדה שטביעות רגליה ישאירו את חותמן.
היא רצתה לשמור את כולה לעצמה,
ופשוט לקנות את הלבד שלה.

היא יצאה מביתו ונשמה את האוויר הצח,
מנסה ללכת בקו ישר,
עקב אחרי אגודל כשהיא משתדלת לא ליפול,
נזכרת במה שאירע בדיוק כמה דקות לפני כן.

שניהם שכבו יחד,
כשפניהם מופנים אחד כלפי השני,
כדמות אחת-
רואים יחדיו,
שומעים יחדיו,
נוגעים יחדיו,
נושמים.

עיניו נצצו באור שלא ראתה לפני,
והמבט החודר,
היודע הכל.
שלא היה מבייש אמן קשוח הבוחן את יצירתו.
מכף רגל ועד ראש.
היא חייכה לעצמה.
חיוך שובבי,
מתגרה,
אפל,
אפילו מסתורי.

השמש כבר הספיקה לשקוע,
והסדינים נותרו מבולגנים כשהיו,
ורק ריחם נשאר עליהם,
כמתעקש לשמר את הרגע.

הם לא נאבקו להישאר זה עם זה,
אלא נפרדו בנשיקה קצרה ,
כשכל אחד פונה לדרכו.

היא-
רצתה שוב את הלבד שלה.

הוא-
נעלם בסמטה חשוכה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איש היה בארץ
עוץ, איוב שמו
והיה האיש ההוא
תם וישר וירא
אלוהים וסר
מרע.
אבל למכשפה
מהצפון... לה
היו תכניות
אחרות עבורו...


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/9/05 23:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיגל מוזס

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה