כמו התפרצות חדשה של גל על פני סלע, כל גל מגיע בצורה שונה
ומתיז באופן מעט שונה, לעיתיים מחוייך ולעיתים הוא נורא רוצה
לחייך.

כך הדבר לגבי אדם חדש בחיים, אדם חדש לאהוב. המתפרץ אליו ומתיז
עליו באופן שונה מכל גל אחר. האנשים המגיעים עם הרוח וההולכים
בפתאומיות מבהילה אשר מותירה אותם חסרי נשימה.

במקום אחר, הם מדמיינים את עצמם חולמים על עצמם רוקדים באולם
בדיוק בגודל המתאים, מלא באנשים אשר נמוגים אל תוך הרקע, באופן
זה רק הם נשארים באולם, רק הם נשארים מחובקים.

הם חושבים ומשתפים, מעבירים חלקיקי אנרגיה האחד אל השני.
בעוד הם שוקעים אחד אל השני - העונות מתכרבלות אחת אל תוך
השנייה לכדי כדור של הרמוניה נפלאה.

הם מתבגרים חבוקים, הם מזדקנים חבוקים ולעיתים נקברים מחובקים.

במקום אחר לחלוטין הם מביטים מעלה מתחת לצילו של ברוש.
הם מסתכלים ביחד על העננים ומזהים בהם דמויות, שהיוו חלק ניכר
בחיים קודמים וטהורים.

רק שאז במקום אחר הם מרוצים, זהו אותו המקום בו הם התנשקו בפעם
הראשונה.
במקום אחר לא רחוק מזה הם אף פעם לא התנשקו.