|
נכנסנו למצב
שקצת קשה לצאת ממנו
יותר מדי דימיון
יותר מדי תשוקה
יותר מדי מחשבות
על מה שיכול להיות
אני באה אלייך
יש שקט באויר
אתה מתחיל ואומר
דברים מצחיקים
אני שותקת
לאט אני נפתחת
מדברת על הכל כמעט
כבר אין את המחסום
שהפריע כל כך
אתה לוקח אותי לחדר קטן
במלון הכי קרוב
עולים במעלית חמש קומות
מחכים כבר להגיע
אתה מוריד את התיק הקטן בכניסה לחדר
אני מורידה את החולצה עם המחשוף העמוק
אתה יודע
שיהיה לי קר בלי בגדים
אתה יודע
ומוריד מעליך את המדים
אתה מצמיד אותי לקיר הלבן
אוחז בידיי בחוזקה
לא נותן לי לברוח
אתה מנשק
אני מחייכת
קורע ממני את המכנסיים
אני הופכת אותך
עכשיו אתה נמצא על הקיר הלבן
מנשקת את כל גופך
מצמידה את גופי אלייך
מרגישה אותך, אתה מתרגש
אתה לוקח אותי למיטה
מנשק אותי מכפות רגליי
צועד במישור
עולה על גבעות
מגיע לשפתיים האדומות
מתגלגלים על המיטה
צוחקים
על שנינו
אנחנו בלי בגדים
נסחפנו
הלכנו רחוק
אני כבר לא ילדה עכשיו
אתה מחבק אותי חזק אליך
אני יודעת מה טוב בשבילי,
חייל שלי...
אתה יודע מי אני, יודעת מי אתה... |
|
החיים הם כמו
אופרת סבון אז
תעבירו תחנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.