|
בארון שבסוף המסדרון יש מגירה
אין בה אוצרות חבויים
אין בה תכשיטים יקרים
יש בה רק יומן זכרונות
יומן בלי שום מטרות
כשאתה עזבת
את הכל לקחת
השארת אותי עם לב שבור לחתיכות
ועם יומן של זכרונות
ולי אין מה לכתוב ביומן
כל מה שקרה נחרט בו מזמן
כל הדברים הטובים והרעים
כל מה שקרה כשעוד היינו אוהבים
כשאתה עזבת
את הכל לקחת
השארת אותי עם רגשות מעורערים
ועם הזכרונות הכי גרועים
ואני לא רוצה את היומן לפתוח
אני עוצרת את עצמי בכל הכוח
פוסעת בשקט במסדרון לאחור
לא רוצה שהכל שוב יחזור
כשאתה עזבת
את הכל לקחת
אבל למה, למה באותו הזמן
לא לקחת איתך גם את היומן? |
|
|
באטר במה חדשא
עין שגיעוט
חטיו.
חדווה חביב
המורה ללשון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.