שלמות קיומית ורומנטית,
כך הצטיירת בעיני.
חזק ותמיר,
עם הים בשיערך והמוזיקה בנשמתך.
הניצוץ שלא נגמר בעיניך,
כאלף אבני חושן.
היית לי לחבר ולמאהב,
ונפשותינו היו שזורות יחדיו,
בקשר אהבה דמיוני.
כשבחוץ השמיים בכו,
אנחנו צללנו לתוך המיטה וצחקנו.
כשעלים צהובים-חומים מצאו את דרכם ארצה,
ניצני אהבתנו פרחו בשלל צבעים משגעים.

היית הדמות הראשית במחזה שלי,
היית הגיבור שבא להצילני מבדידות, עצב וימים קרים.
יחד העפלנו על המכשולים,
סללנו דרך אל בוסתן אהבתנו,
שם נטעתי את אילן אהבתי.
צינה וכפור פקדו את האילן.
שלל צבעי הירוק והלבלוב הפכו לחום וצהוב של קץ.
מים חדשים של הבנה והקשבה אזלו,
ובמקומם הושקה האילן באטימות.
החל האילן מתפורר וקמל
כל הדרו התנדף.

כעת, דאבו עיניי מדמעות שווא.
דמם גרוני מבכי מתמשך.
אנוכי, עובדת אדמה שחשקה בפיסת שמיים,
ופיסת אדמה לטפח את האילן.
גיבור שלי, מצאת לך דמות חדשה,
גבירה להציל ממכשפות ודרקונים,
מבדידות עצב וימים קרים.
יחד נשאתם את נטע אהבתכם ונטעתם אילן חדש.
תקוותיי אליך, היה מאושר.
פה נגמר המחזה שלי, סוג של טרגדיה בשבילי,
סוג של מחזה חדש בשבילך.
תשואותיי אליך, נסיך גיבור שכמותך.

מוקדש לאילן בחיי