נגיעת אמן לא יציב מרוחה ברישול על הקו איתו אני
מתרוצץ 24/7 ובד הקנבס הגלוי פרוש בקימוט,
מהוה ודהוי מחמאות מתחלפות.
נגיעת שטן טבועה במעמקי בד הסאטן
משכרת לטיפתו, משקרת מילתו ומתי המעט שהפסידו התגפפו עם
שמיכת טלאים שנטוותה בזמנים הנוראים והצלקות מביטות אלי חזרה
מזריחה לזריחה.
נגיעת מלאך ספונה בתיבה, ו
פנדורה מענטזת במשתה של דיוניסוס כשרק מילותיי רקומות לגופה
נטול מעטפת המשי שהורגל בכסות,
פן יגלו בי חסרונות.
נגיעתך,
מותירה בי פנים חלקות והקצוות הפרומים יתאחו במוחי.
זרועך נוטה בי תקווה כי חלקיקי הפאזל שיצרת יורכבו בטרם
אשוב אליך,
בוראי. |
