|
כשאפחד למות ארגיש טוב
כי אז אדע שחזרתי לחיות
הגעגועים לאותו הפחד
פחד לאבד ידיים מחבקות
ועכשיו כבר אין לי מה לאבד.
לא את שאריות גופי
שעל לב מדמם הן סוגרות
ולא חיוך מתאמץ
מלווה בעיניים כבויות
ועכשיו כבר אין לי מה להסתיר.
כאב שהשתכן לו בתוכי
זה שמשעבד כל לב חופשי
בעבותות ברזל מכאיבים
לאט לאט משתק אותי
ועכשיו כבר אין לי למה לצפות.
ובין כל הריסות נפשי
עדיין מוצאת שם את דרכה
תקווה עקשנית
שואבת את כוחה
מהכמיהה למגע אנושי
אל תעזבי אותי
כי עכשיו כבר אין לי על מי לסמוך. |
|
|
- ואיפה את
היית כשרבין
נרצח?
"מתחת למדרגות,
בדיוק החלפתי
מח... אה, לא,
הייתי בבית,
ראיתי אסקימו
לימון. היו
צחוקים".
- מישהו היה
איתך?
"אפשר רגע לעשות
טלפון?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמפתיע
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.