|
כשאפחד למות ארגיש טוב
כי אז אדע שחזרתי לחיות
הגעגועים לאותו הפחד
פחד לאבד ידיים מחבקות
ועכשיו כבר אין לי מה לאבד.
לא את שאריות גופי
שעל לב מדמם הן סוגרות
ולא חיוך מתאמץ
מלווה בעיניים כבויות
ועכשיו כבר אין לי מה להסתיר.
כאב שהשתכן לו בתוכי
זה שמשעבד כל לב חופשי
בעבותות ברזל מכאיבים
לאט לאט משתק אותי
ועכשיו כבר אין לי למה לצפות.
ובין כל הריסות נפשי
עדיין מוצאת שם את דרכה
תקווה עקשנית
שואבת את כוחה
מהכמיהה למגע אנושי
אל תעזבי אותי
כי עכשיו כבר אין לי על מי לסמוך. |
|
|
לא אוהב פולנים
במיוחד לא כאלה
שבסטרט-אפ
לא אוהב תימנים
במיוחד לא כאלה
שאומרים שהם
"רק" חצי
ולא אוהב אנשים
שכותבים ביקורת
על אנשים אחרים
במיוחד לא כאלה
שלא אומרים מי
הם.
אנונימי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.