|
כשאפחד למות ארגיש טוב
כי אז אדע שחזרתי לחיות
הגעגועים לאותו הפחד
פחד לאבד ידיים מחבקות
ועכשיו כבר אין לי מה לאבד.
לא את שאריות גופי
שעל לב מדמם הן סוגרות
ולא חיוך מתאמץ
מלווה בעיניים כבויות
ועכשיו כבר אין לי מה להסתיר.
כאב שהשתכן לו בתוכי
זה שמשעבד כל לב חופשי
בעבותות ברזל מכאיבים
לאט לאט משתק אותי
ועכשיו כבר אין לי למה לצפות.
ובין כל הריסות נפשי
עדיין מוצאת שם את דרכה
תקווה עקשנית
שואבת את כוחה
מהכמיהה למגע אנושי
אל תעזבי אותי
כי עכשיו כבר אין לי על מי לסמוך. |
|
|
לפעמים אני תוהה
אם זה שמאשר את
הסלוגנים הוא
באמת האחראי לכל
הסלוגנים
הכתובים על שם
זה שמאשר את
הסלוגנים. ואם
לא, האם האחראי
להם הוא איש קטן
ומוזר המפנטז
בלילות שהוא זה
שמאשר את
הסלוגנים?
-פינקי ושאלות
קיומיות
זה שמאשר את
הסלוגנים מנוע
מלהגיב על שאלות
כאלו. נכון שאין
לו איגוד מקצועי
(ממש כמו לאחד
שמאשר את
הסלוגנים) אבל
יש לו אינטגריטי
(ממש כמו להוא) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.