שניאחת שתייםשלוש / לו אדע היום |
היום יתחיל ככל יום
מזדחל לאיטו, ממהר להיגמר
אולי עם ניצני שורשים וקרני תום
אולי בטיפות פוצעות ורעם מתגבר
תלך המילה ולא תחזור
יאבד החיוך ההוא הטוב
התשוקה שהייתה בכל נים ונפש
תתעמעם, אם תהיה עוד,
תעלם.
יום כלפניו וכמו שהיה
שבו יתרחש הכל וכאילו לא קרה
מותיר תהיה, שאלה, זעקה לשממה
איה הייתי ומי ייתן לי חזרה-
מילים לומר, לצעוק, להגשים
צחוק עצור, פורץ לא גווע
תאווה לרגש, לכאב, לרגע שעבר
והחום הזה המגן ומבטיח-
היא זו אני.
היזהרי לך, שמרי נפשך?
עוד יבוא יום.
או כבר חולף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|