אם יש אלוהים
אני כנראה אדם רע.
אם יש גן עדן לעולם לא אדע.

חיה בגיהנום שלא מפסיק אותי לחרוך.
צורב בגופי מבלי לחדול.

רוצה להשתחרר אך לא מצליחה,
רוצה לברוח רחוק, הכי רחוק שאני יכולה.

לעצום עיניים ולהיות שלווה
לא רוצה עוד להרגיש את הזוועה.
לעצום את העיניים ולראות לבן.
אולי גן העדן בכל זאת קיים?

חיה בגיהנום,להבות של אש.
הדמעות כמו חומצה והפחד משתק.
כל יום מחדש והסיוט מתמשך
רוצה לחיות אך הייאוש משתלט.

לעצום עיניים ולהיות בטוחה.
אולי בעולם אחר, יהיה פחות נורא.