מאיה לביא / שתיים וחצי |
רק שהשבת נכנסת ועובר לו עוד יום.
ושבוע וחודש ושנה שלמה.
שתיים ושלושים, בצהרים לשום דבר.
כי השיגרה קורעת והבנאליות הזו.
שתיים וחצי, של זמן לעוד זמן,
שייאט קצת ויעניין קצת יותר.
אמצע שישי, של חיים שלמים,
שעדיין לא התעוררו לגמרי
ועדין נחים להם בשלוות - "יש זמן, עוד מעט".
2.30 של צהרים חמימים באמצע החורף,
של שום מקום ושום זמן.
אח"כ יבוא האביב - וקיץ חם.
אח"כ סתיו.
ושוב חורף לשום מקום יבוא לו,
לשום זמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|