|
רק אותך לחמוד רציתי
את ליבך לשבות ניסיתי
אך כל דבר נכשל
איש כמוני לא סבל.
כשכבר רציתי לוותר
קיבלתי סימן
הייתה זאת רק קריצה:
"הגיע כבר הזמן".
אך אולי היה כל זה חלום
שפנטזתי בעת ליל
חלום מתוק, גדום
שרק גדל וגדל.
לבטח לא אוכל לדעת
בין דמיון למציאות
אך כל פעם שאת בי נוגעת
אני מאבד עצמי לדעת. |
|
|
מאז שהפסקתי עם
הגראס, אני מכור
לסגריות!
אז מה עשינו
פה?
במקום בטלנות
ויצירה חופשית!
יש דיכאון, ליחה
וסרטן הריאה!
חזי מ-144,
מתמכר בקלות
לפיציפקס של
הנפש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.