אפרת בוטבול / מעגליות |
כבר אינו אלא בור שנפער עם הזמן
ריק הרסני
שכמו להוכיח איזה חוק פיסיקלי
התמלא באיש אחר.
איש שחיבק שנישק שאהב
וכשפקחתי את עיניי,
אחרי זמן לא רב
איבד האיש את גופו
את תוי פניו
הוא הפסיק להיות אותו האיש המסוים
כבר לא שינה השם איתו נולד
כי הוא הפך להיות אחד ככל הגברים שהיו בחיי,
אחד ככל התחליפים שעוד יבואו אולי...
לא אפסיק לחפש אותך לעולם
עד שאמצא שוב את עיניך
בין פניהם הזרים של כולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|