רישום בדיו על נייר אקוורל (עדין
רישום בדיו, דיוקן עצמי (לא מחמיא) שאני אוהבת. אני רושמת את עצמי יותר מ 30
שנים, לא באופן שיטתי אלא מדי פעם, בעיקר בתקופות עזות רגש.אני מנסה לבדוק מה
קורה לי באמצעות תמונות אלו. אפשר לומר שאני מתענגת בעשייתן כשזה מצליח לי
וסובלת " כשהיד לא הולכת טוב", גם
ברישום ובהדפס אני מרבה לעסוק בדיוקן. אני רושמת את עצמי יותר
מ 30 שנים, לא באופן שיטתי אלא מדי פעם, בעיקר בתקופות עזות רגש.
לעתים אני גם מצלמת את עצמי בתאים לצילום עצמי או בפולורואיד.
אני מנסה לבדוק מה קורה לי באמצעות תמונות אלו.
ברישומים מנחה אותי איכות הקו והיחס בין המצויר לבין הדף ולא " איך שאני יוצאת
יפה או מכוערת",והמבע. אני אוהבת לרשום במכחול ובדיו
אפשר לומר שאני מתענגת בעשייתן כשזה מצליח לי וסובלת " כשהיד לא הולכת טוב",
גם זה קורה לי. כך קורה שאצייר את עצמי מדוכאת וזקנה
בהנאה מרובה מפני שמלאכת הרישום צלחה.
השתמשתי בדיוקן זה ( לפניכם פרט מתוך הרישום ) לצורך הזמנה לתערוכה הראשונה
שלי בשנת 1985 . " נזכרתי" בו עכשיו מפני שאני עוסקת בסידרת דיוקנאות עצמיים (
בין השאר)
המשורר ויזילטיר אמר פעם, בראיון ברדיו, ברשת א', ששירה דומה יותר לרישום מאשר
לפרוזה. .