סתם שי / 05:03 |
בין הרים ספק מושלגים ל
נהרות אי וודאות
בסתיו אחרון של
תמימות
מכליב מילים צבועות אל תוך
שמיכת האשליות
מותיר אותך לרגע ערומה כפי
שנולדת
מכוסה נוצות צחורות
פלומת מלאכים
-----
את מחילות נפשך ממלא
ריח נזיד התשוקה
מבעבע לאיטו על
אש התמיד
כשעינייך מפרכסות ו
ידייך מעכסות ריחך
מחניק את נשימתי
-----
הייתי הנצח ו
אינני עוד
-----
סהר כסוף צד לך בתורו
מילים חלודות של לילה
ולפעמים, רק לפעמים
גם הבוקר מספיק להגיע
-----
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|