שוקי דגן / מקיץ ועד סתיו |
לך אחכה.
עד אשר יופיע הברק
ובי יכה.
יעורר בי ויבעיר
את זיק האהבה הרדומה,
שעוד נותרה
בתוך ליבי המתייסר.
כי אז אקח עימי,
את עצמי ואת ליבי,
ואעשה את פעמיי
אל סף דלתך.
אבוא אלייך לבקש ידך.
כדי לסוכך זה על זו
כל עת החורף
הקרבה לבוא.
מקיץ ועד סתיו
לך אחכה,
עד אשר יופיע הברק
ובי יכה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|