שנינו יחד בחדר אחד קטן, מסריח
כבר כמה ימים שלא יצאנו, לא עשינו דבר
מלבד להחליף מילים, לעשן, לאכול, להזדיין
אני כבר לא יכול להסתכל עליך, אבל אני מתבונן
איך אתה חותך את הלחם, איך אתה מורח את הריבה
איך אתה לוגם מכוס הקפה, לוקח עוד שאכטה מהסיגריה
איך אתה קם מהשולחן, משליך את הצלחות לתוך הכיור
שובר את הכוס האהובה עלי, שב ומתנצל בקולך האילם,
ניגש לדלת ויוצא, אני יודע שאותך לא אראה עוד לעולם
מלבד בזיכרונות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.