ממקום שבו לחשת לי שמעתי תחנונייך,
גם אני ציפיתי לבואך בליל קייצי.
את הדרך דמיינתי במוחי הלוך ושוב
בתקווה שאראה את שאריותייך
מתפוררות בחצר ביתך.
אין לי מנוח על כרית דמעותיי,
הידקת אותי חזק אליך ואני חבוקה
בידייך מתפוגגת אט, אט.
אמנם שברון לב, אך הלב לעולם לא ישבר
רק המטאפורה תמשיך להדהד באוזניי...
על בריכת מים גבוהה ומוכרת,
אני יושבת לבדי.
אצלך אור יום אצלי חשוך עד מאוד
בקרבך צחוק ילדים
בקרבי ילדות נשכחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.