Sedates life and gives way to the pure being.
The way it makes me feel. The suiting harmony that I
desperately lung to.
Break the habit
The hypnotizing familiarity that I'm drawn to, the absolute
nothing. The deepest need for an end.
Stop running.
Feels like death is flooding the veins, the thick misery
gently caress the throat.
Waste of time and time is life.
I'm strong. Am I strong enough?
Who's the puppet master?
The entrance to the desert of the mind. The place where time
and reason has no power over me.
Free yourself.
I'm weak.
Fight.
How does one fight his own armor?
Your defense has become your prison.
All I want to do is go home. Place of unity, warmth,
understanding and meaning. Familiar faces and death.
What about freedom?
Horrifying.
כתבתי את זה לפני המון המון שנים- כשהייתי ילד, ברגע נדיר של
כנות. אבל רק השנה הצלחתי לאזור את האומץ ולזרוק את הבאנג
וגרורותיו אחרי 12 שנים של אובססיה הדוקה. (לתמיד?)
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.