פקפקתי לאה
בשעה המפודרת
גופי עייף מנפשי:
מורד מחשבות
בדרך עקלקלת
סימן לבאות.
מקצב טיפות מים
בישר את קץ
צעיפי הלילה בעיניי
כבשורת קץ המלים
אותן לופתות
שפתי אנשים
החרשים לאור
ועיוורים לצליל
חסרי כל
לכודים בנפשם.
הנחתי את מחשבותיי עלייך
בכף ידי,
עצמתי חזק:
כך פרפרה אף היא
נשמתי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.