|
הימים האחרונים
החלו משיבים אותך אל חלומותיי
ואת שעון הכאב
למחול מחוגים נוסף בחיי.
הזמן טשטש את חיוכך
ומהל בו שנות עצב.
טפטוף ימינו האחרונים דרכן
עוד מרעיד את לחיי.
הערב העביר אותנו
מול חלונות ראווה
וליטוף שיערך
מילא חזי גאווה נושנה
מלילות אלו אני שב
כלאחר מלחמה
נושא עמי זיכרונות
שלא אוכל להטמין באדמה.
אהבה אבודה
היא ספינת רפאים
מעולם לא הייתה לנו
רוח במפרשים. |
|
|
הלו רחל, מה את
בוכה? את יודעת
כמה משלמים
במסעדה צרפתית
בשביל אחד כזה
בצלחת?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.