סמי לוין / תעתוע |
בנשוב הרוח על גצים כוכבים מנצנצים
יושב בחושך מהורהר ולפני מראות רצים
צללית דקה, חיוך מובך
תלתל בודד, עור משי זך
מבט חולף, מגע רופף
ריח גופה המלטף
כבת כנף האגדית שמך עולה בדמיוני
לובש צורה מתוך האש ומרנן כעפרוני
מביט ירח בדממה בגחלים הלוחשות
לתעתוע של דמותך מושיט ידיים נואשות
מתערפלים חושי ועוד חש אנוכי בערפל
מתערטלים הזיותיי והעשן נותר אפל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|